פירוש תהילים פרק י׳ — קוּמָה ה', אֵל, נְשָׂא יָדֶךָ

פסוק א'

"לָמָה ה׳ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה"

"למה" פירושו: מדוע. "תעמוד ברחוק" פירושו: כאילו אינך מתערב. דוד שואל למה בזמן צרה מרגישים הסתר.

פסוק ב'

"בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ"

"גאוות רשע" היא גאווה של רע. "ידלק עני" פירושו: העני נרדף. דוד מבקש שהרשע יילכד במזימותיו.

פסוק ג'

"כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳"

"תאוות נפשו" הן רצונותיו הרעים. "בוצע" הוא רודף בצע. "ניאץ" פירושו: ביזה את ה׳.

פסוק ד'

"רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו"

"גובה אפו" פירושו: גאווה. "בל ידרוש" פירושו: אינו מחפש את ה׳. הרשע חי כאילו אין דין.

פסוק ה'

"יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם"

"דרכיו" הם מעשיו. "משפטיך" הם דין ה׳. הרשע מרחיק מעצמו את דין ה׳ ומזלזל באויביו.

פסוק ו'

"אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע"

"בל אמוט" פירושו: לא אפול. הרשע חושב שהוא בטוח ושלא תבוא עליו רעה.

פסוק ז'

"אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן"

"אלה" היא קללה. "מרמות" הן רמאויות. "עמל ואוון" הם עוול וצער. פיו מלא פגיעה ושקר.

פסוק ח'

"יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ"

"מארב" הוא המתנה בסתר. "נקי" הוא מי שלא חטא. "חלכה" הוא החלש והמסכן.

פסוק ט'

"יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ"

"יארוב" פירושו: יחכה בסתר. הרשע נמשל לאריה שמושך את העני לרשתו.

פסוק י'

"יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים"

"ידכה" פירושו: ידכא וישבור. "חֵל כָּאִים" הם חלשים וסובלים שנופלים תחת כוחו.

פסוק יא'

"אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח"

הרשע חושב שה׳ שכח, הסתיר פניו, ואינו רואה. זו טעותו הגדולה.

פסוק יב'

"קוּמָה ה׳ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים"

"קומה" פירושו: קום לפעול. "נשא ידך" פירושו: הרם יד להצלה ולדין. "ענווים" הם נכנעים וסובלים.

פסוק יג'

"עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ"

"ניאץ" פירושו: ביזה. "לא תדרוש" פירושו: לא תבדוק ולא תעניש. דוד שואל איך הרשע מעז לחשוב כך.

פסוק יד'

"רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר"

"ראיתה" פירושו: אתה כן רואה. "עמל וכעס" הם צער ועוול. "חלכה" הוא החלש. ה׳ עוזר ליתום.

פסוק טו'

"שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא"

"שבור זרוע" פירושו: בטל את כוחו. "תדרוש רשעו" פירושו: תעשה דין ברשעו עד שלא יוכל להזיק.

פסוק טז'

"ה׳ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ"

"ה׳ מלך" פירושו: ה׳ שולט. "עולם ועד" פירושו: לנצח. דוד מכריז שהרשע אינו בעל הבית.

פסוק יז'

"תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה׳ תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ"

"תאוות ענווים" היא בקשתם. "תכין לבם" פירושו: תחזק את לבם. ה׳ שומע ומקשיב לענווים.

פסוק יח'

"לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ"

"יתום" הוא מי שאין לו אב שיגן עליו. "דך" הוא חלש וסובל. "לערוץ" פירושו: להפחיד ולדכא.

תהילים פרק י' מלמד שגם כאשר הרשע חושב שאין מי שרואה, ה׳ רואה, שומע את הענווים, ועומד לעזרת היתום והדך.