פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּה׳ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר"
"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה.
"לדוד" פירושו: מזמור שאמר דוד המלך.
"בה׳ חסיתי" פירושו: אני מבקש מחסה וביטחון אצל ה׳.
"איך תאמרו לנפשי" פירושו: איך אתם אומרים לי.
"נודי" פירושו: ברחי או נדדי.
"הרכם" פירושו: אל ההר שלכם.
"ציפור" היא דימוי לבריחה מהירה מתוך פחד.
דוד אומר: איך אתם אומרים לי לברוח כמו ציפור, אם אני בוטח בה׳?
פסוק ב'
"כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב"
"הרשעים" הם אנשים רעים.
"ידרכון קשת" פירושו: מכינים את הקשת לירי.
"כוננו חצם" פירושו: הכינו את החץ שלהם.
"יתר" הוא המיתר של הקשת.
"במו אופל" פירושו: מתוך חושך או הסתרה.
"ישרי לב" הם אנשים ישרים וטובים.
הפסוק מתאר רשעים שמכינים פגיעה נסתרת באנשים ישרים.
פסוק ג'
"כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל"
"השתות" פירושו: היסודות, הדברים שעליהם עומד העולם או החברה.
"ייהרסון" פירושו: ייהרסו.
"צדיק" הוא אדם ישר וטוב.
"מה פעל" פירושו: מה יכול לעשות.
זהו פסוק שמתאר פחד: אם היסודות נהרסים והסדר מתמוטט, מה יכול הצדיק לעשות?
פסוק ד'
"ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה׳ בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְנֵי אָדָם"
"היכל קדשו" פירושו: מקום קדושתו של ה׳.
"בשמים כסאו" פירושו: ה׳ מולך מלמעלה.
"עיניו יחזו" פירושו: ה׳ רואה.
"עפעפיו יבחנו" פירושו: הוא בודק ובוחן היטב.
"בני אדם" פירושו: כל בני האדם.
דוד עונה לפחד ואומר: ה׳ נמצא, רואה ובוחן את העולם.
פסוק ה'
"ה׳ צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ"
"צדיק יבחן" פירושו: ה׳ בוחן את הצדיק ומנסה את דרכו.
"רשע" הוא אדם רע.
"אוהב חמס" פירושו: אדם שאוהב אלימות, עוול ופגיעה.
"שנאה נפשו" פירושו: ה׳ שונא את דרך הרשע והחמס.
דוד אומר שה׳ מבחין בין צדיק לרשע ואינו אדיש לעוול.
פסוק ו'
"יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם"
"ימטר" פירושו: יוריד עליהם כמו גשם.
"פחים" פירושו: מלכודות או צרות.
"אש וגפרית" הם דימויים לדין קשה.
"רוח זלעפות" פירושו: רוח סערה חזקה ומבהילה.
"מנת כוסם" פירושו: החלק שמגיע להם.
הפסוק מתאר שהרשע אינו נשאר בלי דין.
פסוק ז'
"כִּי צַדִּיק ה׳ צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ"
"צדיק ה׳" פירושו: ה׳ הוא ישר וצדיק.
"צדקות אהב" פירושו: ה׳ אוהב מעשי צדק ויושר.
"ישר" פירושו: אדם שהולך בדרך נכונה.
"יחזו פנימו" פירושו: הישרים יזכו לראות את פניו, כלומר לזכות לקרבה ולהארת פנים מאת ה׳.
דוד מסיים בביטחון: ה׳ אוהב צדק, והישרים קרובים אליו.
תהילים פרק יא' מלמד אותנו לא לברוח מתוך פחד כאשר הרשע מאיים, אלא לזכור שה׳ רואה, בוחן, שופט ואוהב צדק.