פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה׳ לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה׳ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה׳ אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל"
"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה. "עבד ה׳" פירושו: דוד רואה את עצמו כמי שמשרת את ה׳. הפסוק מספר שזו שירת תודה על הצלה מכל האויבים ומיד שאול.
פסוק לח'
"אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם"
"ארדוף" פירושו: אלך חרי האויבים. "אשיגם" פירושו: אתפוס אותם. "לא אשוב" פירושו: לא אחזור לאחור. "עד כלותם" פירושו: עד שיחוסלו ותיגמר סכנתם.
פסוק לט'
"אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי"
"אמחצם" פירושו: אכה אותם בחוזקה. "לא יוכלו קום" פירושו: לא יצליחו לקום שוב. "תחת רגלי" פירושו: הם יהיו מוכנעים לגמרי.
פסוק מ'
"וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי"
"ותאזרני" פירושו: חגרת אותי ונתת לי כוח. "חיל" פירושו: גבורה וכוח. "קמי" הם מי שקמים נגדי. "תכריע" פירושו: תכניע.
פסוק מא'
"וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם"
"נתתה לי עורף" פירושו: האויבים הפנו את גבם וברחו. "משנאי" הם מי ששונאים אותי. "אצמיתם" פירושו: אבטל את כוחם ואבטל את סכנתם.
פסוק מב'
"יְשַׁוְעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל ה׳ וְלֹא עָנָם"
"ישוועו" פירושו: יצעקו לעזרה. "אין מושיע" פירושו: אין מי שיציל אותם. "ולא ענם" פירושו: ה׳ לא ענה להם, מפני שהם לא באו אליו באמת וביושר.
פסוק מג'
"וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם"
"אשחקם" פירושו: אפרק אותם לחלקים קטנים. "כעפר" פירושו: כמו אבק. "על פני רוח" פירושו: שהרוח מפזרת. "טיט חוצות" פירושו: בוץ ברחוב. "אריקם" פירושו: אשפוך ואפזר אותם.
פסוק מד'
"תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי"
"תפלטני" פירושו: תציל אותי. "מריבי עם" פירושו: מריבות ומלחמות של אנשים. "לראש גויים" פירושו: למנהיג על עמים. "עם לא ידעתי" פירושו: עם שלא הכרתי קודם. "יעבדוני" פירושו: יקבלו את שלטוני.
פסוק מה'
"לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי"
"לשמע אוזן" פירושו: ברגע שהם רק ישמעו. "ישמעו לי" פירושו: יייתו לי. "בני נכר" פירושו: אנשים מעמים זרים. "יכחשו לי" פירושו: ייכנעו מתוך פחד, גם אם בלב אינם נאמנים באמת.
פסוק מו'
"בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם"
"יבולו" פירושו: יחלשו ויאבדו את כוחם. "יחרגו" פירושו: יצאו ברעדה או בפחד. "מסגרותיהם" פירושו: המבצרים או המקומות הסגורים שלהם.
פסוק מז'
"חַי ה׳ וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי"
"חי ה׳" פירושו: ה׳ קיים ונצחי. "ברוך צורי" פירושו: מבורך ה׳ שהוא הסלע החזק שלי. "ירום" פירושו: יתעלה. "אלוהי ישעי" פירושו: האל שמושיע אותי.
פסוק מח'
"הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי"
"נקמות" כאן פירושו: דין ועונש לאויבים שעשו רע. "וידבר" פירושו: יכניע ויסדר תחת שלטוני. "עמים תחתי" פירושו: עמים שנכנעים תחת הנהגתי.
פסוק מט'
"מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי"
"מפלטי" פירושו: מי שמציל אותי. "קמי" הם מי שקמים נגדי. "תרוממני" פירושו: תרים אותי מעליהם. "איש חמס" פירושו: אדם אלים ורשע. "תצילני" פירושו: תחלץ אותי ממנו.
פסוק נ'
"עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה׳ וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה"
"על כן" פירושו: בגלל כל ההצלות האלה. "אודך" פירושו: אודה לך. "בגויים" פירושו: בין העמים. "אזמרה" פירושו: אשיר שיר שבח.
פסוק נא'
"מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם"
"מגדיל ישועות" פירושו: מרבה ומעצים הצלות. "מלכו" פירושו: המלך שה׳ בחר בו. "משיחו" פירושו: מי שנמשח ונבחר למלכות. "לזרעו" פירושו: לצאצאיו. "עד עולם" פירושו: לנצח.
תהילים פרק יח' חלק ד' מסיים את שירת דוד בהודאה גדולה: ה׳ הוא מקור הכוח, ההצלה, המלכות והחסד שנמשך לדורות.