פירוש תהילים פרק ב׳ — וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי

פסוק א'

"לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק"

"למה" פירושו: מדוע. "רגשו" פירושו: רעשו והתאספו מתוך סערה. "גויים" הם עמים. "יהגו ריק" פירושו: חושבים מחשבות ריקות שאין להן קיום.

פסוק ב'

"יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ"

"יתייצבו" פירושו: יעמדו יחד. "רוזנים" הם שרים ומנהיגים. "נוסדו יחד" פירושו: התחברו יחד. "משיחו" הוא המלך שנמשח ונבחר על ידי ה׳.

פסוק ג'

"נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ"

"מוסרות" הם חבלים או קשרים. "עבות" הם חבלים עבים. העמים אומרים שהם רוצים לפרוק מעליהם את עול ה׳, כאילו מצוותיו הן חבלים שמגבילים אותם.

פסוק ד'

"יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ"

"יושב בשמים" פירושו: ה׳ שמעל הכול. "ישחק" כאן פירושו: יראה שאין בכוחם להצליח. "ילעג למו" פירושו: יראה שהתוכנית שלהם חלשה מול רצון ה׳.

פסוק ה'

"אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ"

"באפו" פירושו: בכעסו. "חרונו" הוא כעס גדול. "יבהלמו" פירושו: יפחיד ויבלבל אותם. ה׳ מראה למורדים שהם אינם שולטים בעולם.

פסוק ו'

"וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי"

"נסכתי" כאן פירושו: המלכתי וקבעתי. "מלכי" הוא המלך שה׳ בחר. "ציון הר קדשי" הוא מקום הקדושה והמלכות של ה׳ בירושלים.

פסוק ז'

"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה׳ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ"

"חוק" פירושו: דבר קבוע שה׳ גזר. "בני אתה" פירושו: המלך קרוב לה׳ ונבחר על ידו. "ילדתיך" כאן הוא דימוי לבחירה והתחלה חדשה במלכות.

פסוק ח'

"שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ"

"שאל ממני" פירושו: בקש ממני. "נחלתך" היא החלק שלך. "אחוזתך" היא מה שניתן לך להחזיק. "אפסי ארץ" פירושו: קצות הארץ.

פסוק ט'

"תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם"

"שבט ברזל" הוא מקל חזק מאוד, דימוי לשלטון תקיף. "כלי יוצר" הוא כלי חרס שעשה קדר. "תנפצם" פירושו: תשבור אותם. זהו דימוי לנפילת הרשעים.

פסוק י'

"וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ"

"השכילו" פירושו: תבינו ותחשבו נכון. "היווסרו" פירושו: קבלו מוסר ולמדו לקח. "שופטי ארץ" הם מנהיגים ושופטים בעולם.

פסוק יא'

"עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה"

"עבדו" פירושו: עבדו את ה׳. "יראה" היא כבוד ופחד קדוש. "גילו" פירושו: שמחו. "ברעדה" פירושו: עם רצינות וזהירות מול גדולת ה׳.

פסוק יב'

"נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָל חוֹסֵי בוֹ"

"נשקו בר" פירושו: קבלו את המלך הנבחר בטהרה ובכבוד. "פן יאנף" פירושו: כדי שלא יכעס. "תאבדו דרך" פירושו: תאבדו את הדרך הנכונה. "חוסי בו" הם מי שבוטחים בה׳ ומבקשים מחסה אצלו.

תהילים פרק ב' מלמד שמול גאוות מלכים ועמים, הדרך הנכונה היא להכיר במלכות ה׳, לעבוד אותו ביראה, ולבטוח בו.