פסוק א'
"מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ"
"מזמור לדוד" פירושו: שיר קודש של דוד המלך. "בברחו" פירושו: בזמן שהוא ברח. אבשלום היה בנו של דוד, ומרד בו. דוד מתפלל מתוך כאב משפחתי ומלכותי גדול.
פסוק ב'
"ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי"
"מה רבו" פירושו: כמה התרבו. "צרי" הם האויבים והמציקים לי. "קמים עלי" פירושו: עומדים נגדי ורוצים לפגוע בי.
פסוק ג'
"רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה"
"לנפשי" פירושו: עלי, על החיים והנפש שלי. "אין ישועתה לו" פירושו: אין לו הצלה. "סלה" היא מילה של עצירה והדגשה. אנשים אומרים שדוד כבר לא יינצל, אפילו לא בעזרת ה׳.
פסוק ד'
"וְאַתָּה ה׳ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי"
"מגן בעדי" פירושו: מגן סביבי ובעבורי. "כבודי" פירושו: הכבוד האמיתי שלי בא מה׳. "מרים ראשי" פירושו: ה׳ מחזק אותי ומרים אותי מן הבושה והפחד.
פסוק ה'
"קוֹלִי אֶל ה׳ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה"
"קולי" פירושו: קול התפילה שלי. "אקרא" פירושו: אתפלל ואפנה אל ה׳. "ויענני" פירושו: ה׳ עונה לי. "הר קדשו" הוא מקום קדושת ה׳, רמז לציון ולמקום המקדש.
פסוק ו'
"אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה׳ יִסְמְכֵנִי"
"שכבתי ואישנה" פירושו: הצלחתי לשכב ולישון. "הקיצותי" פירושו: התעוררתי. "יסמכני" פירושו: ה׳ תומך בי ומחזיק אותי. גם בזמן סכנה דוד מצליח לנוח כי הוא בוטח בה׳.
פסוק ז'
"לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי"
"לא אירא" פירושו: לא אפחד. "רבבות עם" פירושו: המון גדול מאוד של אנשים. "סביב שתו עלי" פירושו: התאספו סביבי נגדי.
פסוק ח'
"קוּמָה ה׳ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ"
"קומה" פירושו: קום לפעול. "הושיעני" פירושו: הצל אותי. "הכית לחי" פירושו: פגעת בכוח ובגאווה של האויב. "שיני רשעים שברת" הוא דימוי לכך שה׳ שובר את כוח הפגיעה של הרשעים.
פסוק ט'
"לַה׳ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶלָה"
"לה׳ הישועה" פירושו: ההצלה באה מה׳. "על עמך ברכתך" פירושו: הברכה שלך תהיה על עם ישראל. דוד מסיים באמונה שהישועה אינה רק פרטית, אלא ברכה לכל העם.
תהילים פרק ג' מלמד שגם כאשר אדם מוקף בפחד, באויבים ובקולות שמייאשים אותו, הוא יכול לפנות אל ה׳, לבטוח בו, ולומר: אתה מגן בעדי ומרים ראשי.