פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח"
"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה.
"משכיל" הוא מזמור שיש בו לימוד, התבוננות והבנה פנימית.
"בני קורח" היו משפחת לויים הקשורה לשירה ולעבודת המקדש. כבר בפתיחה אנו מבינים שזהו מזמור שנועד לשירה עמוקה ומכוונת, לא רק לקריאה פשוטה.
פסוק ב'
"כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים"
"אַיָּל" הוא בעל חיים הדומה לצבי.
"תערוג" פירושו: תשתוקק, תתגעגע מאוד.
"אפיקי מים" הם נחלי מים או מקומות שבהם זורמים מים.
כמו אַיָּל צמא שמחפש מים כדי לחיות, כך הנשמה מחפשת את קרבת ה׳. זהו צימאון רוחני, לא רק צימאון של הגוף. דוד מתאר כאן געגוע שממלא את כל האדם.
פסוק ג'
"צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים"
"צמאה נפשי" פירושו: הנשמה שלי צמאה, כלומר משתוקקת מאוד.
"אל חי" פירושו: אלוקים שהוא מקור החיים.
"מתי אבוא" הוא געגוע להגיע שוב למקום הקדושה.
"ואראה פני אלוהים" פירושו: לעמוד לפני ה׳, במקום של קרבה, תפילה ועבודת הקודש.
זהו הפסוק שבו הגעגוע הופך לקריאה חזקה וברורה: הנשמה רוצה את ה׳ כמו צמא שמחפש מים.
פסוק ד'
"הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ"
"דמעתי לחם" פירושו: הבכי מלווה אותי כל הזמן, כאילו הוא המזון שלי.
"יומם ולילה" פירושו: ביום ובלילה, בלי הפסקה.
"איה אלוהיך" היא שאלה כואבת של אנשים שמקניטים או מחלישים את האדם: איפה אלוקים שלך עכשיו?
אבל גם בתוך השאלה הזאת, הנשמה לא מפסיקה לחפש את ה׳. הכאב אינו סוף הדרך, אלא חלק מן התפילה.
פסוק ה'
"אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג"
"אלה אזכרה" פירושו: אני זוכר את הדברים האלה.
"ואשפכה עלי נפשי" פירושו: אני שופך את הלב לפני ה׳, פותח את כל הכאב והגעגוע.
"בסך" הוא קהל או חבורה גדולה.
"אדדם" פירושו: אלך לאט, או אוביל את ההולכים.
"בית אלוהים" הוא מקום הקדושה והעבודה לה׳.
"בקול רינה ותודה" פירושו: בשירה, בשמחה ובהודאה.
"המון חוגג" הוא קהל גדול ששמח ועולה לעבוד את ה׳.
הזיכרון של העלייה לבית ה׳ הופך את הכאב לתנועה, לתפילה ולשמחה.
פסוק ו'
"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו"
"מה תשתוחחי" פירושו: למה את כפופה ושפופה, נפשי?
"ותהמי עלי" פירושו: למה את סוערת ומתרגשת בתוכי?
"הוחילי לאלוהים" פירושו: קווי אל ה׳, אל תתייאשי.
"כי עוד אודנו" פירושו: עוד אודה לו, עוד אשיר לו.
"ישועות פניו" פירושו: הישועה והאור הבאים מקרבת פני ה׳.
הפסוק מלמד את האדם לדבר אל נפשו, לחזק אותה, ולהזכיר לה שהתקווה עוד חיה.
תהילים פרק מב' חלק א' מלמד שגם צימאון, דמעות וגעגוע יכולים להפוך לשירה, לתקווה ולשמחה של קרבת ה׳.