פירוש תהילים פרק נ״א — חלק א׳ — הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי

פסוק א'

"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד"

לְַנַצֵּחַ — למי שמוביל את השירה במקדש. מִזְמוֹר — שיר שמלווה בנגינה. לְדָוִד — מזמור המיוחס לדוד המלך עצמו, ונאמר מתוך עולמו האישי והכואב.

פסוק ב'

"בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע"

פסוק ג'

"חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי"

חָנֵּנִי — תן לי חן, סלח לי, רחם עלי. כְּחַסְדֶּךָ — לפי אהבתך, לא לפי מה שמגיע לי. כְּרֹב — לפי גודלם, לא מעט. רַחֲמֶיךָ — רחמיך הגדולים. מְחֵה — מחוק לחלוטין. פְשָׁעָי — עבירותי ומעשי הרעים.

פסוק ד'

"הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי"

הֶרֶב — הרבה, שוב ושוב, באופן יסודי ועמוק. כַּבְּסֵנִי — שטוף אותי, כמו כיבוס עמוק של בגד מלוכלך. מֵעֲוֹנִי — מן העוון שלי; עוון הוא קלקול, אשמה או עיוות מוסרי. וּמֵחַטָּאתִי — ומן החטא שלי; חטאת היא חטא, כישלון או החטאה של הדרך. טַהֲרֵנִי — הפוך אותי לטהור לגמרי.

פסוק ה'

"כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד"

פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע — אני יודע את חטאי ומודה בהם, לא מכחיש ולא בורח. נֶגְדִּי — לנגד עיני, מולי, לא נעלם ממני. תָמִיד — כל הזמן, בכל רגע, אינו מרפה.

פסוק ו'

"לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ"

לְךָ לְבַדְּךָ — לפניך ורק לפניך. מול הדין האלוהי, דוד מבין שהחשבון העמוק ביותר הוא מול ה'. וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ — הדבר הרע בעיניך — לא רק בעיני אדם, אלא בעיניך. לְמַעַן תִּצְדַּק — כדי שאתה תהיה צודק במה שאמרת ובדין שגזרת. תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ — תהיה זכאי בכל שפיטה שלך. דוד מכריז: כל מה שתחליט — צודק, ואני מקבל.

פסוק ז'

"הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי"

הֵן — הנה, אכן — הכרה כנה ועמוקה, לא תירוץ. בְּעָווֹן — בתוך עוון, כבר מן ההתחלה. חוֹלָלְתִּי — נוצרתי, הובאתי לעולם, מראשית היווצרותי. וּבְחֵטְא — ובחטא. יֶחֱמַתְנִי — הרתה אותי; מלשון חום והיריון. אִמִּי — אמי. הפסוק אינו בא להאשים את הלידה עצמה, אלא לגעת בשורש החולשה האנושית: הנטייה להיכשל ולחטוא מלווה את האדם כבר מראשית קיומו.

פסוק ח'

"הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי"

הֵן אֱמֶת — אכן, אמת. חָפַצְתָּ — רצית, זה מה שחשוב לך. בַטֻּחוֹת — בחלקים הפנימיים ביותר, מה שנמצא עמוק בפנים. וּבְסָתֻם — ובמה שנסתר ומוסתר לחלוטין מן העין. חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי — שם, בסתר, חכמה תגלה לי.

פסוק ט'

"תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין"

תְּחַטְּאֵנִי — טהר אותי; חטא בפיעל = לטהר. בְאֵזוֹב — באזוב, צמח שנאסף בחבורות ושימש לטקסי הטהרה שבתורה. וְאֶטְהָר — ואהיה טהור. תְּכַבְּסֵנִי — שטוף אותי, נקה אותי עמוק. וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין — הלבן אותי יותר משלג — טוהר שלמעלה מן הטבע.

פסוק י'

"תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ"

תַּשְׁמִיעֵנִי — גרום לי לשמוע ולחוות. שָׂשׂוֹן — שמחה גדולה, פנימית ומרוממת. וְשִׂמְחָה — שמחה פשוטה — שתי שכבות של ריפוי. תָּגֵלְנָה — תצהלנה, תשמחנה. עֲצָמוֹת — עצמות, מטפורה לעומק הפנימי. דִּכִּיתָ — שברת, מחצת. דוד אומר: שברת אותי מבפנים — עכשיו החזר אותי לשמחה.

פסוק י"א

"הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה"

הַסְתֵּר פָּנֶיךָ — הסתר, הסב פניך, אל תביט עוד. מֵחֲטָאָי — מחטאי. וְכָל עֲוֹנֹתַי — ואת כל העוונות שלי, כל הרשימה. מְחֵה — מחוק, הסר לחלוטין. לא רק סליחה — היעלמות הרשומה עצמה.