עֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי

פייסבוק: facebook.com/kolsefertehillim · אינסטגרם: instagram.com/kol.sefer.tehillim

חלקו השני של פרק פו' משנה כיוון. בחלק הראשון דוד ביקש שה' יטה אליו אוזן, ועכשיו הוא כבר אינו מבקש רק שיקשיבו לו. הוא פותח בהכרה בגדולה, ממשיך בבקשה ללב שלם, נזכר בהצלה שכבר קרתה, ורק אז מתאר את הסכנה שעומדת מולו. הסדר הזה אינו מקרי: הביטחון בא לפני התיאור של הפחד.

במרכז החלק הזה עומדת התנגדות אחת. מצד אחד קמים אנשים המבקשים את חייו, ומצד שני עומד מי שארך אפיים ורב חסד. המזמור אינו מבקש שהם ייעלמו, אלא שיינתן לדוד כוח ואות לטובה. הוא נחתם במילה נחמה.

הפסוק שנבחר כשם השיר וכלב הפזמון הוא:

"אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם"

עֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי — חבורה של אנשים אלימים ביקשה את חייו. כלומר: דוד קורא לסכנה בשמה, ומיד אחריה, באותו פזמון, הוא קורא בשם אחר לגמרי — אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.

עוד צעד בדרך — להלחין את כל ספר תהילים, מזמור אחר מזמור, בסגנונות מוזיקליים מגוונים, ולהנגיש אותו לכל מי שמחפש את המילים האלה.