פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד"
"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה.
"מזמור" פירושו: שיר של קודש.
"לדוד" פירושו: שדוד המלך אמר או חיבר את המזמור הזה.
פסוק ב'
"הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל"
"השמים" הם הרקיע שמעלינו.
"מספרים" פירושו: כאילו הם מדברים ומגלים משהו.
"כבוד אל" פירושו: הגדולה והכוח של ה׳.
דוד אומר: מי שמסתכל בשמים יכול להבין שיש בורא גדול לעולם.
פסוק ג'
"יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר"
"יום ליום" פירושו: כל יום מוסר מסר ליום שאחריו.
"יביע" פירושו: יוציא או יגלה.
"אומר" פירושו: דיבור או מסר.
גם היום וגם הלילה מלמדים את האדם על הסדר והחכמה שבבריאה.
פסוק ד'
"אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים"
"אין אומר" פירושו: אין כאן דיבור רגיל.
"אין דברים" פירושו: אין מילים שאוזן שומעת.
הבריאה אינה מדברת בפה, אבל מי שמתבונן בה מבין את המסר שלה.
פסוק ה'
"בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם"
"בכל הארץ" פירושו: בכל העולם.
"יצא קוום" פירושו: המסר שלהם התפשט והגיע רחוק.
"בקצה תבל" פירושו: עד סוף העולם.
דוד אומר שהמסר של הבריאה מגיע לכל אדם, בכל מקום.
פסוק ו'
"וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ"
"והוא" מדבר על השמש.
"חתן" הוא אדם שיוצא מחופתו בשמחה.
"גיבור" הוא אדם חזק.
"לרוץ אורח" פירושו: לרוץ בדרך שלו.
השמש מתוארת כמו חתן שמח וכמו גיבור חזק היוצא למסלולו.
פסוק ז'
"וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ"
"נסתר" פירושו: מוסתר או נעלם.
"חמתו" כאן פירושו: החום של השמש.
אין מקום שהשמש אינה מגיעה אליו בדרך כלשהי.
כך דוד מראה כמה גדול הכוח שה׳ שם בבריאה.
פסוק ח'
"תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ"
"תורת ה׳" פירושו: התורה שנתן ה׳.
"תמימה" פירושו: שלמה, בלי חיסרון.
"משיבת נפש" פירושו: מחזירה כוח וחיים לנפש.
דוד אומר שהתורה מחזקת את האדם מבפנים.
פסוק ט'
"פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב"
"פיקודי ה׳" הם מצוות והוראות של ה׳.
"ישרים" פירושו: נכונים, בלי עיקום.
"משמחי לב" פירושו: עושים שמחה בלב.
כאשר האדם הולך בדרך ישרה, הלב שלו נעשה ברור ושמח יותר.
פסוק י'
"יִרְאַת ה׳ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד"
"יראת ה׳" פירושו: כבוד עמוק ופחד קדוש שלא לעבור על רצון ה׳.
"טהורה" פירושו: נקייה.
"עומדת לעד" פירושו: קיימת תמיד.
דוד אומר שקשר אמיתי לה׳ אינו דבר זמני, אלא אמת שנשארת.
פסוק יא'
"הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב"
"הנחמדים" פירושו: הדברים שאדם רוצה וחומד.
"פז" הוא זהב יקר ומשובח.
"נופת צופים" פירושו: דבש מתוק מאוד.
דוד אומר שדברי התורה יקרים מזהב ומתוקים מדבש.
פסוק יב'
"גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם"
"עבדך" פירושו: דוד מדבר על עצמו כעבד של ה׳.
"נזהר בהם" פירושו: שומר אותם ונזהר לקיים אותם.
"עקב רב" פירושו: שכר גדול או תוצאה טובה גדולה.
דוד אומר ששמירת התורה מביאה ברכה גדולה לאדם.
פסוק יג'
"שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין"
"שגיאות" הן טעויות שאדם עושה בלי לשים לב.
"מי יבין" פירושו: מי באמת יכול לדעת את כל טעויותיו.
"מנסתרות נקני" פירושו: נקה אותי גם מחטאים שאני בעצמי לא ראיתי.
דוד מבקש מה׳ טהרה גם מדברים נסתרים.
פסוק יד'
"גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ"
"מזדים" הם חטאים שנעשים בכוונה.
"חשוך" פירושו: מנע ושמור.
"אל ימשלו בי" פירושו: שלא ישלטו בי.
דוד מבקש מה׳ שלא ייכשל בחטאים חמורים, ושלא יתן לרע לשלוט בו.
פסוק טו'
"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי"
"יהיו לרצון" פירושו: שיתקבלו לפני ה׳ באהבה.
"אמרי פי" הם המילים שיוצאות מהפה.
"הגיון לבי" הוא מה שהלב חושב בפנים.
"צורי וגואלי" פירושו: ה׳ הוא הסלע החזק שלי והגואל שמציל אותי.
דוד מסיים בתפילה: שהדיבור שלי והמחשבות שלי יהיו נקיים ורצויים לפני ה׳.
תהילים פרק יט' מלמד אותנו לראות את ה׳ גם בבריאה שמעלינו וגם בתורה שבתוכנו.
השמים מספרים את כבוד ה׳, והתורה מאירה את נפש האדם.