תּוֹרַת הַשֵּׁם תְּמִימָה

דוד המלך מסתכל על העולם, על השמים, על היום, על הלילה ועל השמש, ורואה שכל הבריאה מספרת על גדולת ה׳.

אחר כך דוד עובר לדבר על התורה.

הוא מסביר שהתורה של ה׳ אינה רק חכמה, אלא אור לנפש: היא מחזקת, משמחת, מאירה, מטהרת ומכוונת את האדם.

הפרק מסתיים בתפילה אישית:

שגם המילים שיוצאות מהפה, וגם המחשבות שבתוך הלב, יהיו רצויות לפני ה׳.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.