פסוק א׳:
לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי:
דוד המלך פונה אל השם ומבקש ממנו שיילחם עבורו מול אויביו.
הוא אינו מבקש רק כוח אישי, אלא מבקש שהשם יהיה בצד הצדק ויגן עליו.
כאילו דוד אומר: מי שב איתי שלא בצדק — אתה, השם, תעמוד מולי ותגן עליי.
פסוק כ״א:
וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ:
האויבים פותחים את פיהם נגד דוד בשמחה ובזלזול.
הם אומרים “הֶאָח הֶאָח”, כלומר הם שמחים כאילו סוף־סוף ראו את נפילתו.
הם מתנהגים כאילו הצליחו לתפוס אותו או לראות בו כישלון, אף על פי שהם עושים זאת מתוך רוע ושקר.
פסוק כ״ב:
רָאִיתָה יְהוָה אַל תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי:
דוד אומר להשם: אתה ראית הכול.
אתה יודע מה הם עושים לי, ולכן אל תשתוק ואל תתרחק ממני.
זו תפילה של אדם שמרגיש פגוע ורדוף, אבל מאמין שהשם רואה את האמת גם כשבני אדם מעוותים אותה.
פסוק כ״ג:
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי:
דוד מבקש מהשם כביכול “להתעורר” ולעשות משפט צדק.
ברור שהשם אינו ישן, אבל דוד מדבר בלשון בני אדם, מתוך כאב ותחינה.
הוא מבקש שהשם יתערב, יגלה את האמת, ויכריע את הריב לטובתו.
פסוק כ״ד:
שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי:
דוד מבקש שהשם ישפוט אותו לפי הצדק האלוקי, ולא לפי השקרים של אויביו.
הוא מבקש שלא ייתנו לאויבים סיבה לשמוח בנפילתו.
המשמעות היא: אם אני צודק, תראה זאת בעולם, ואל תיתן לרשעים לחגוג עליי.
פסוק כ״ה:
אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ:
דוד מבקש שהאויבים לא יוכלו לומר בליבם: הצלחנו, השגנו את מה שרצינו.
“בִּלַּעֲנוּהוּ” פירושו: חיסלנו אותו, הכרענו אותו, גמרנו עליו.
הוא מתפלל שלא תהיה להם תחושת ניצחון על אדם צדיק שנרדף שלא בצדק.
פסוק כ״ו:
יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי:
דוד מבקש שהאנשים ששמחו ברעתו יתביישו.
מי שניסה להתגדל עליו, להשפיל אותו ולהרגיש חזק על חשבונו — יגלה בסוף שהוא טעה.
הבושה והכלימה הן מידה כנגד מידה: הם רצו לבייש את דוד, ובסוף הם עצמם יתביישו.
פסוק כ״ז:
יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ:
לעומת האויבים, יש אנשים שרוצים בצדקתו של דוד ושמחים כשהאמת מתגלה.
הם ישירו וישמחו, כי הם רואים שהשם אוהב שלום ורוצה בטובת עבדו.
הפסוק מלמד שיש שמחה אמיתית כאשר הצדק מנצח והרשע אינו מצליח.
פסוק כ״ח:
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ:
דוד מסיים בהבטחה: כאשר תתגלה ישועת השם, אני לא אשתוק.
הלשון שלי תדבר על צדקתך ותהלל אותך כל היום.
כלומר, דוד אינו מבקש הצלה רק כדי להינצל, אלא כדי לפרסם את צדקת השם ולהודות לו תמיד.