יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי

הם פתחו את הפה, הרחיבו אותו ולעגו.

"הֶאָח! הֶאָח! רָאֲתָה עֵינֵינוּ".

הם היו בטוחים שזה הסוף. שהנה, הם בלעו אותו.

אבל דוד מסתכל למעלה וצועק מתוך הסערה:

"הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי!"

זה הרגע שבו הכל מתהפך. החושך נסוג. האור בוקע.

מי ששמח לאיד — מתמלא בבושה.

ומי שתמך, מי שחיכה לצדק — מתמלא בשמחה אדירה.

הפרק, שהתחיל בזעקות שבר וכאב של בגידה, הופך לפתע לשיר ניצחון עוצמתי.

לשמחה מתפרצת, שאי אפשר לעצור.

"יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי... וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ."

לא רק רגע אחד של תודה, אלא יום שלם של שירה, קצב, והלל למי שחפץ שלום עבדו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.