פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת"
"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה.
"על שושנים" הוא שם של מנגינה או דרך שירה ידועה.
"לבני קורח" הם משפחת משוררים הקשורה לעבודת הקודש.
"משכיל" הוא מזמור שיש בו לימוד והתבוננות.
"שיר ידידות" הוא שיר של אהבה, שמחה וקירבה.
פסוק ב'
"רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר"
"רחש לבי" פירושו: הלב מתמלא ומתעורר לומר דבר טוב.
"מעשי למלך" פירושו: השיר שלי מוקדש למלך.
"לשוני עט סופר מהיר" מתאר דיבור זורם, חי ומדויק, כאילו הלשון עצמה כותבת במהירות את דברי השבח.
פסוק ג'
"יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם"
"יפיפית" פירושו: אתה יפה ומפואר מאוד.
"מבני אדם" פירושו: יותר משאר בני האדם.
"הוצק חן בשפתותיך" פירושו: ניתן לך חן מיוחד בדיבור.
הפסוק מלמד שהיופי של המלך קשור גם לפה, למילים, לברכה ולחן שנשפך עליו מאת אלוהים.
פסוק ד'
"חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ"
"חגור חרבך" הוא תיאור של מלך גיבור היוצא בכוחו.
"הודך והדרך" פירושו: הכבוד, היופי וההדר שלך.
הפסוק מתאר גבורה מלכותית, אבל בתוך ההקשר של המזמור ברור שהגבורה הזאת צריכה לשרת מטרה קדושה וישרה.
פסוק ה'
"וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ"
"צלח" פירושו: התקדם והצלח.
"רכב על דבר אמת" פירושו: צא לדרך מתוך נאמנות לאמת.
"וענוה צדק" מלמד שהמלכות אינה עומדת על גאווה, אלא על ענווה ועל צדק.
"ימינך" מסמלת כוח פעולה. הכוח האמיתי ניכר כשהוא מחובר לאמת ולצדק.
פסוק ו'
"חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ"
"חציך שנונים" פירושו: החצים חדים ומדויקים.
"עמים תחתיך יפלו" מתאר הכנעה של המתנגדים.
"בלב אויבי המלך" פירושו: הפגיעה מגיעה אל מרכז ההתנגדות.
הפסוק מצייר ניצחון, אבל לא כניצחון פראי, אלא כחלק ממלכות שמטרתה להעמיד אמת ויושר.
פסוק ז'
"כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ"
"כסאך" הוא כסא המלכות.
"עולם ועד" מבטא קיום יציב ומתמשך.
"שבט מישור" פירושו: שרביט של יושר והנהגה ישרה.
הפסוק מציב את המלכות מול אלוהים ומדגיש שמלכות אמיתית נמדדת ביושר, במשפט ובדרך ישרה.
פסוק ח'
"אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ"
"אהבת צדק" פירושו: בחרת בצדק לא רק כמעשה, אלא כאהבה פנימית.
"ותשנא רשע" פירושו: אתה דוחה עוול ושקר.
"שמן ששון" מסמל משיחה, שמחה וברכה מלכותית.
לכן הברכה באה על מי שאוהב צדק באמת.
פסוק ט'
"מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ"
"מור ואהלות קציעות" הם ריחות יקרים וטובים.
"כל בגדותיך" פירושו: הבגדים מלאים ניחוח של מלכות ושמחה.
"היכלי שן" הם ארמונות מפוארים.
הפסוק מסיים את החלק הראשון באווירת שמחה, ריח טוב והדר מלכותי, כאילו כל הארמון משתתף בשמחת המלך.
חלק א' של פרק מה' מלמד שמלכות אמיתית צריכה יופי, אבל לא יופי ריק; חן, אבל לא חן חיצוני בלבד; גבורה, אבל לא בלי ענווה; ושמחה, אבל שמחה שנולדת מצדק וברכה.