פירוש תהילים פרק פ״ג — חלק א׳ — אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ

פסוק א'

"שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף"

שִׁיר מִזְמוֹר — כפל לשון של שירה וזמרה, שיר הנאמר בליווי נגינה. כלומר: כותרת המזמור, המוסרת שהוא משירי אסף, מן המשוררים שהעמידו את השירה במקדש.

בשורה אחת: שיר של אסף.

פסוק ב'

"אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל"

דֳּמִי — דממה ושתיקה; תֶּחֱרַשׁ — תחריש, תעמוד כחרש שאינו עונה; תִּשְׁקֹט — תעמוד בשלוותך. כלומר: אלוהים, אל תעמוד דומם — אל תחריש ואל תשקוט כשעמך בסכנה.

בשורה אחת: זעקה אחת — אל תשתוק.

פסוק ג'

"כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ"

יֶהֱמָיוּן — הומים ורועשים כהמיית ים; נָשְׂאוּ רֹאשׁ — הרימו ראש בגאווה ובחוצפה. כלומר: הנה אויביך רועשים וגועשים, ושונאיך מרימים ראש.

בשורה אחת: האויב כבר לא מסתתר.

פסוק ד'

"עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ"

יַעֲרִימוּ סוֹד — מתחכמים בערמה ומעמיקים עצה בסתר; צְפוּנֶיךָ — האוצרים שאתה צוֹפֵן ושומר, הם ישראל הגנוזים בצילך. כלומר: על עמך הם חורשים מזימה בסתר, ומתייעצים על אלה שאתה מסתיר ומגן.

בשורה אחת: המזימה נרקמת בחשאי — על בני חסותך.

פסוק ה'

"אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"

וְנַכְחִידֵם — נשמיד ונעלים אותם; מִגּוֹי — מהיות עם. כלומר: אמרו — בואו נכחיד אותם מהיות עם, ששם ישראל לא ייזכר עוד.

בשורה אחת: המטרה המוצהרת — מחיקה מוחלטת.

פסוק ו'

"כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ"

נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו — נועצו בלב אחד, בהסכמה שלמה; בְּרִית יִכְרֹתוּ — כרתו ביניהם ברית. כלומר: כולם התאחדו בלב אחד, ועליך — נגדך — כרתו את בריתם.

בשורה אחת: אויבים זה לזה — מאוחדים רק נגדך.

פסוק ז'

"אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים"

אָהֳלֵי אֱדוֹם — מחנות אדום ואוהליהם; וְיִשְׁמְעֵאלִים — שבטי המדבר בני ישמעאל; וְהַגְרִים — שבטי הַגְרִיאִים, נוודים מעבר הירדן. כלומר: תחילת הרשימה — אדום וישמעאלים מהדרום, מואב והגרים מהמזרח.

בשורה אחת: השכנים מכל עבר — יחד.

פסוק ח'

"גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר"

גְּבָל — ממלכה בהרי אדום; יֹשְׁבֵי צוֹר — הפיניקים שבחוף הצפוני. כלומר: הרשימה נמשכת — גבל, עמון ועמלק, פלשת מהמערב ואנשי צור מהצפון.

בשורה אחת: הטבעת נסגרת מכל הכיוונים.

פסוק ט'

"גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה"

נִלְוָה עִמָּם — הצטרף אליהם; זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט — כוח ומשענת למואב ועמון, צאצאי לוט; סֶלָה — מילת הדגשה. כלומר: גם אשור, המעצמה הגדולה, הצטרפה ונעשתה זרוע לבני לוט.

בשורה אחת: גם המעצמה הצטרפה למחנק.

פסוק י'

"עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן"

כְּמִדְיָן — כמפלת מדין בימי גדעון; כְּסִיסְרָא כְיָבִין — שר הצבא ומלכו של חצור, שנופצו בימי דבורה; בְּנַחַל קִישׁוֹן — הנחל שסחף את רכב סיסרא. כלומר: עשה להם כמו לאויבים ההם, שבאו גדולים ונעלמו כליל.

בשורה אחת: התקדים כבר קיים — כך נופלים.

הפרק נפתח בשלוש לשונות של שתיקה ונחתם בזיכרון של שתי ישועות. בין לבין עומדת הרשימה — עשרה עמים בברית אחת — ומולה אמונה אחת: מי שסחף את סיסרא בנחל קישון יכול לסחוף גם את אלה. הזעקה אַל דֳּמִי לָךְ אינה ייאוש; היא ודאות שהאל שומע, וקריאה שיקום.