וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ

פרק עח' הוא המזמור ההיסטורי הגדול של ספר תהילים — שירו של אָסָף, השני באורכו בספר כולו, המספר לדור הבא את קורות עם ישראל ממצרים ועד דוד. החלק השמיני היה הקטע הכואב בפרק: הבגידה בתוך הארץ, נטישת משכן שילה, וארון הברית שנלקח בשבי. והנה, בחלק התשיעי והאחרון שלפניכם, מגיע המהפך הגדול. הכתוב מתאר את ה' כמי שמתעורר משנתו, מכה באויביו ומשיב להם חרפת עולם, ואז באה הבחירה הכפולה: שבט יהודה והר ציון, ומתוכם — נער רועה צאן ששמו דוד. הפרק הארוך שנפתח באזהרה ובזיכרון קשה נחתם ברוך שאין רך ממנו: רועה שמנהיג בלב תמים ובידיים חכמות.

הפסוק המרכזי של החלק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן"

זהו אחד הפסוקים המרגשים בספר תהילים כולו. אחרי מכות מצרים, קריעת הים, המן מן השמים והמלחמות — הפרק אינו נחתם בגיבור ובחרב, אלא בנער שנלקח מן הדיר. ה' אינו מחפש את החזק ואת המפורסם, אלא את מי שידע לשמור על כבשה אחת. מי שהיה נאמן בקטן, יופקד על הגדול. זהו הלימוד שפרק עח' שולח אל הדור הבא: הגדולה האמיתית מתחילה בנאמנות שקטה, במקום שאיש אינו רואה.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול — המסע להלחין את כל ספר תהילים כולו, פרק אחר פרק, בסגנונות מוזיקליים מגוונים, רגשיים, יהודיים ומרוממים — פרויקט שמבקש להנגיש את ספר התהילים לכל לב, בכל גיל.