רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע

בפרק לב' מתגלה אלינו דוד המלך ברגע אינטימי, שביר ועוצמתי מאין כמותו.

זהו פרק על המשא הכבד מנשוא של כאב ואשמה, על האש ששורפת אותנו מבפנים כשאנחנו שותקים, אוגרים ומסתירים ("כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם").

אבל יותר מכל – זהו שיר של שחרור אדיר, של תקווה ושל גאולה פרטית. הרגע שבו אנחנו פותחים את הלב, פורקים את המועקה, ומרגישים איך חיבוק אלוהי, עוטף ורחום מוחה את כל הדמעות, הפחדים והצער.

במרכז היצירה עומד הפזמון, שהוא הבטחה נצחית ומרגשת לכל נשמה:

"רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ"

עצמו עיניים, תנו למילים העתיקות ולמנגינה לחדור לכם ישר לנשמה, ולשטוף אתכם באותה נחמה טהורה ושלווה שמיימית.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.