פסוק א'
"מִזְמוֹר לְדָוִד ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ"
"מזמור לדוד" פירושו: שיר קודש שאמר דוד המלך.
"מי יגור" פירושו: מי יוכל לשהות או להתארח.
"באהלך" פירושו: באוהל שלך, כלומר במקום קדושת ה׳.
"מי ישכון" פירושו: מי יוכל לשבת ולהישאר.
"בהר קדשך" פירושו: במקום הקדוש של ה׳.
דוד שואל: איזה אדם ראוי להיות קרוב אל ה׳?
פסוק ב'
"הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ"
"הולך תמים" פירושו: אדם שהולך בדרך ישרה ושלמה.
"פועל צדק" פירושו: עושה מעשים צודקים.
"דובר אמת" פירושו: אומר אמת.
"בלבבו" פירושו: לא רק בפה, אלא גם בתוך הלב.
דוד אומר שהאדם הראוי לקרבת ה׳ הוא אדם ישר באמת, גם במעשים וגם בלב.
פסוק ג'
"לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ"
"לא רגל על לשונו" פירושו: לא הולך ומדבר רכילות.
"רעהו" פירושו: חברו או אדם אחר.
"לא עשה לרעהו רעה" פירושו: לא פגע בזולת.
"חרפה" פירושו: ביזיון או גנאי.
"קרובו" פירושו: אדם קרוב אליו, שכן, חבר או בן משפחה.
דוד אומר שהאדם הקרוב לה׳ שומר על לשונו ואינו פוגע באחרים.
פסוק ד'
"נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר"
"נבזה בעיניו נמאס" פירושו: אדם רע ומושחת אינו מכובד בעיניו.
"יראי ה׳" הם אנשים שמכבדים את ה׳ ונזהרים בדרכיו.
"יכבד" פירושו: ייתן להם כבוד.
"נשבע להרע" פירושו: הבטיח דבר שקשה לו או גורם לו הפסד.
"ולא ימיר" פירושו: לא מחליף ולא משנה את דברו.
דוד אומר שהאדם הישר יודע את מי לכבד, ועומד בדיבורו גם כשזה קשה.
פסוק ה'
"כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם"
"נשך" פירושו: ריבית שפוגעת באדם הזקוק לכסף.
"שוחד" פירושו: כסף או טובה שנותנים כדי לעוות משפט.
"נקי" פירושו: אדם שלא חטא.
"לא לקח" פירושו: לא קיבל שוחד כדי לפגוע בו.
"לא ימוט" פירושו: לא ייפול ולא יתמוטט.
דוד אומר שמי שמתנהג ביושר, גם בכסף וגם במשפט, יעמוד חזק ולא ייפול.
תהילים פרק טו' מלמד שהקרבה לה׳ מתחילה ביושר פשוט: אמת בלב, לשון נקייה, יחס טוב לזולת, עמידה בדיבור, וכסף נקי בלי עוול.