פירוש תהילים פרק ס״ה — חלק א׳ — שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה

פסוק א'

"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר"

"למנצח" — למוביל השירה במקדש, זה שהיה מנצח על הלוויים בשירתם. "מזמור לדוד שיר" — שיר קודש שחיבר דוד המלך, מילים שנועדו להיאמר בלחן ובנגינה. זו הכותרת הפותחת את הפרק ומציינת את ייעודו כשיר של שבח.

פסוק ב'

"לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹ וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר"

"לך דומיה תהילה" — לפניך, אלוהים, גם השתיקה היא שבח; יש גדולה כה עצומה שאין מילים שמספיקות לתאר אותה, והדממה עצמה אומרת תהילה. "בציון" — במקום המקדש, מקום השכינה. "ולך ישולם נדר" — הנדרים שנדרנו בעת צרה יקוימו וישולמו לפניך מתוך הודיה.

פסוק ג'

"שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ"

"שומע תפילה" — אתה הוא השומע כל תפילה ותפילה, של כל אדם. "עדיך כל בשר יבואו" — אליך יבוא כל אדם, מכל עם ומכל מצב. ה' פתוח לתפילת כולם, בלי הבדל ובלי תנאי, וזו הזמנה לכל לב לבוא ולהתפלל.

פסוק ד'

"דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם"

"דברי עוונות גברו מני" — לפעמים העוונות גוברים עליי ומעל כוחותיי, ואני חש שאיני יכול להם. "פשעינו אתה תכפרם" — ואתה, ה', הוא שמכפר עליהם ומסיר אותם. גם כשנכשלנו וכישלוננו גדול, תמיד יש דרך חזרה, סליחה ומחילה.

פסוק ה'

"אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ"

"אשרי תבחר ותקרב" — אשרי האדם שאתה בוחר בו ומקרב אותו אליך. "ישכון חצריך" — שיזכה לשכון בחצרות ביתך, קרוב אל הקודש. "נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" — נשבע ונתמלא מן הטוב והשפע של ביתך, היכלך הקדוש; אין אושר גדול מן הקרבה הזו.

פסוק ו'

"נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים"

"נוראות בצדק תעננו" — במעשים נוראים ומעוררי יראה, ותמיד מתוך צדק, אתה עונה לנו ומושיע אותנו. "אלוהי ישענו" — אלוהי הישועה שלנו. "מבטח כל קצווי ארץ וים רחוקים" — אתה מקור הביטחון של כל קצות הארץ ושל הימים הרחוקים ביותר; כל העולם נשען עליך.

פסוק ז'

"מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה"

"מכין הרים בכוחו" — הוא שברא, ייסד וכונן את ההרים האיתנים בכוחו. "נאזר בגבורה" — חגור וכרוך בגבורה. כוחו וגבורתו של ה' ניכרים בכל הבריאה הגדולה והאיתנה שסביבנו.

תהילים פרק סה' חלק א' מלמד שהתפילה לעולם נשמעת, שאין עוון שגדול מכדי לכפר עליו, ושהקרבה אל ה' היא האושר הגדול ביותר שאדם יכול לזכות לו. מן הדממה השקטה שהיא עצמה שבח, דרך המחילה והבחירה, ועד נוראות הישועה של אלוהי ישענו — הפרק כולו קורא לנו לבוא, להתפלל, ולשוב, מתוך ידיעה שקטה ובטוחה שה' שומע ועונה לכל הקורא אליו באמת.