פירוש תהילים פרק ז׳ — וַאֲזַמְּרָה שֵׁם־ה' עֶלְיוֹן

פסוק א'

"שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה׳ עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי"

"שגיון" הוא שם של סוג מזמור מיוחד. "שר לה׳" פירושו: שר תפילה לה׳. "כוש בן ימיני" הוא אדם שדבריו גרמו לדוד צער או רדיפה.

פסוק ב'

"ה׳ אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי"

"חסיתי" פירושו: באתי אליך למחסה, כמו אדם שבורח למקום בטוח. "רודפי" הם מי שרוצים לפגוע בי. דוד מבקש הצלה.

פסוק ג'

"פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל"

"פן" פירושו: שלא יקרה. דוד מדמה את האויב לאריה. "פורק" פירושו: קורע ומפרק. דוד אומר: בלי ה׳ אין מי שיציל.

פסוק ד'

"ה׳ אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי"

"עוול" פירושו: מעשה לא ישר ולא צודק. "בכפי" פירושו: במעשי. דוד אומר: אם באמת עשיתי רע, ה׳ יודע.

פסוק ה'

"אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם"

"שולמי" הוא אדם שהיה איתי בשלום. "גמלתי רע" פירושו: החזרתי לו רעה. "צוררי" הוא אויבי. "ריקם" פירושו: בלי סיבה אמיתית.

פסוק ו'

"יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה"

"ישג" פירושו: יתפוס. "ירמוס" פירושו: ידרוך ויכניע. "לעפר" פירושו: למקום נמוך ושפל. "סלה" היא מילה של עצירה והדגשה.

פסוק ז'

"קוּמָה ה׳ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ"

"קומה" פירושו: קום לפעול. "באפך" הוא כעס על הרע. "עורה" פירושו: התעורר לפעול. דוד מבקש משפט צדק.

פסוק ח'

"וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה"

"עדת לאומים" פירושו: קהל של עמים. דוד מבקש שה׳ יתגלה מעל כולם כמלך ושופט של כל העולם.

פסוק ט'

"ה׳ יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי ה׳ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי"

"ידין" פירושו: ישפוט. "צדקי" הוא היושר שלי. "תומי" פירושו: תמימות ויושר פנימי. דוד מבקש שה׳ ישפוט לפי האמת.

פסוק י'

"יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק"

"יגמר" פירושו: ייפסק. "תכונן" פירושו: תחזק. "בוחן לבות וכליות" פירושו: ה׳ יודע מה אדם חושב ומרגיש בפנים.

פסוק יא'

"מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב"

"מגיני" פירושו: המגן שלי. "ישרי לב" הם אנשים שהלב שלהם ישר ואמיתי. דוד אומר שה׳ מושיע אותם.

פסוק יב'

"אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם"

"שופט צדיק" פירושו: שופט בצדק. "זוע" כאן פירושו: ה׳ אינו אדיש לרשע ולעוול.

פסוק יג'

"אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ"

"אם לא ישוב" פירושו: אם הרשע לא יחזור מדרכו הרעה. "ילטוש" פירושו: יחדד. "דרך קשתו" פירושו: הכין את הקשת לירי.

פסוק יד'

"וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל"

"כלי מוות" הם כלים לפגיעה. "חציו" הם חיצים. "דולקים" הם רודפים, כמו אנשים שרצים אחרי מישהו כדי לפגוע בו.

פסוק טו'

"הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר"

זה דימוי של לידה. "אוון" הוא רוע. "עמל" הוא רע וצער. דוד אומר שמי שמתכנן רע מוליד בסוף שקר וריק.

פסוק טז'

"בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל"

"בור" ו"שחת" הם מלכודת. הרשע חפר בור לאחרים, ובסוף הוא עצמו נופל בו.

פסוק יז'

"יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵ"

"עמלו" הוא הרע שעשה. "קדקודו" הוא ראשו. "חמסו" פירושו: האלימות והעוול שלו. הרע חוזר אליו.

פסוק יח'

"אוֹדֶה ה׳ כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה׳ עֶלְיוֹן"

"אודה" פירושו: אומר תודה. "כצדקו" פירושו: בגלל הצדק של ה׳. "אזמרה" פירושו: אשיר שיר שבח.

תהילים פרק ז' מלמד שגם כשאדם מרגיש נרדף או מואשם שלא בצדק, עליו לפנות אל ה׳, לבקש משפט אמת, ולזכור שהרע חוזר בסוף אל מי שעושה אותו.