פירוש תהילים פרק ח׳ — ה׳ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ

פסוק א'

"לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד"

"למנצח" פירושו: למי שמוביל את השירה. "על הגתית" הוא שם של ניגון, כלי או אופן שירה. "מזמור לדוד" פירושו: שיר קודש שאמר דוד המלך.

פסוק ב'

"ה׳ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם"

"אדונינו" פירושו: אדון שלנו. "אדיר" פירושו: גדול, חזק ומפואר. "הודך" פירושו: היופי והגדולה שלך. דוד אומר שכבוד ה׳ נראה גם בארץ וגם בשמים.

פסוק ג'

"מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

"עוללים ויונקים" הם ילדים קטנים ותינוקות. "יסדת עוז" פירושו: קבעת כוח. "צורריך" הם אויביך. דוד אומר שגם קול של ילדים קטנים יכול לגלות את כוח ה׳ ולבטל את כוח האויב.

פסוק ד'

"כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה"

"שמיך" הם השמים של ה׳. "מעשה אצבעותיך" הוא דימוי לבריאה עדינה ומדויקת. "כוננתה" פירושו: סידרת והעמדת. דוד מתבונן בשמים ורואה בהם את חכמת ה׳.

פסוק ה'

"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"

"אנוש" פירושו: אדם חלש ובשר ודם. "תזכרנו" פירושו: תזכור אותו. "תפקדנו" פירושו: תשגיח עליו ותתייחס אליו. דוד מתפלא: האדם קטן מול הבריאה, ובכל זאת ה׳ זוכר אותו.

פסוק ו'

"וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ"

"ותחסרהו מעט מאלוהים" פירושו: נתת לאדם מדרגה גבוהה, מעט פחות ממלאכים או יצורים עליונים. "כבוד והדר" פירושו: חשיבות ויופי. "תעטרהו" פירושו: תשים עליו כתר. ה׳ נתן לאדם מעלה מיוחדת.

פסוק ז'

"תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו"

"תמשילהו" פירושו: נתת לו שליטה ואחריות. "מעשי ידיך" הם הברואים שברא ה׳. "כל שתה" פירושו: שמת הכול. האדם קיבל תפקיד לנהל ולשמור את העולם.

פסוק ח'

"צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי"

"צונה" פירושו: צאן. "אלפים" פירושו: בקר. "בהמות שדי" פירושו: חיות השדה. הפסוק מפרט את בעלי החיים שה׳ שם תחת אחריות האדם.

פסוק ט'

"צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים"

"ציפור שמים" הן העופות. "דגי הים" הם הדגים. "אורחות ימים" פירושו: דרכי הים. גם העופות והדגים הם חלק מן הבריאה שה׳ סידר בחכמה.

פסוק י'

"ה׳ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ"

הפרק מסתיים כפי שנפתח. דוד חוזר ואומר ששמו של ה׳ גדול ומפואר בכל הארץ. אחרי ההתבוננות באדם ובבריאה, המסקנה היא שוב: הכול מגלה את גדולת ה׳.

תהילים פרק ח' מלמד אותנו להסתכל על העולם בענווה ובהתפעלות: השמים גדולים, האדם קטן, אבל ה׳ נתן לאדם כבוד, אחריות ותפקיד בתוך הבריאה.