פסוק א'
"מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי"
'מַשְׂכִּיל' פירושה שיר שנועד ללמד; 'לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי' פירושה מאת איתן, חכם ממשפחת זרח, ובדרש חז״ל: אברהם אבינו. כלומר: שיר של לימוד, ובמרכזו מלכות בית דוד.
בשורה אחת: מזמור חכמה של איתן האזרחי.
פסוק יב'
"לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם"
'תֵּבֵל' פירושה העולם המיושב; 'וּמְלֹאָהּ' פירושה וכל מה שבו; 'יְסַדְתָּם' פירושה ייסדת אותם. כלומר: הכול שלך, כי אתה בראת הכול.
בשורה אחת: השמים והארץ של ה'.
פסוק יג'
"צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ"
'וְיָמִין' פירושה הדרום; 'תָּבוֹר' הוא הר בגליל; 'וְחֶרְמוֹן' הוא הר גבוה בצפון הארץ; 'יְרַנֵּנוּ' פירושה ישירו בשמחה. כלומר: כל העולם נברא בידי ה', וההרים שרים לשמו.
בשורה אחת: ה' ברא את כל העולם.
פסוק יד'
"לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ"
'זְרוֹעַ' פירושה כוח; 'תָּעֹז' פירושה חזקה; 'תָּרוּם' פירושה מורמת למעלה. כלומר: כל הגבורה שלך, וימינך מורמת להושיע.
בשורה אחת: לה' כל הגבורה.
פסוק טו'
"צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ"
'מְכוֹן' פירושה היסוד; 'כִּסְאֶךָ' פירושה כסא המלכות שלך; 'יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ' פירושה הולכים לפניך, כשליחים לפני המלך. כלומר: מלכות ה' בנויה על צדק וחסד.
בשורה אחת: ה' מולך בצדק ובחסד.
פסוק טז'
"אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן"
'אַשְׁרֵי' פירושה מאושר; 'תְרוּעָה' פירושה קול שופר וקריאת שמחה, ובדרש חז״ל: העם שיודע לרצות את בוראו בשופר של ראש השנה; 'יְהַלֵּכוּן' פירושה ילכו. כלומר: עם שקורא אל ה' בשמחה הולך בכל דרכו באור פניו.
בשורה אחת: מאושר העם ההולך באור ה'.
פסוק יז'
"בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ"
'יְגִילוּן' פירושה ישמחו; 'יָרוּמוּ' פירושה יתרוממו. כלומר: כל היום שמחים בשם ה', ומתרוממים בצדקתו.
בשורה אחת: השמחה בה' נמשכת כל היום.
פסוק יח'
"כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ"
'תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ' פירושה פאר כוחם; 'קַרְנֵנוּ' פירושה הקרן שלנו, סמל לכוח ולכבוד. בספר כתוב תרים, ונקרא 'תָּרוּם'. כלומר: כוח ישראל וכבודם באים מה'.
בשורה אחת: ה' הוא תפארת כוחנו.
פסוק יט'
"כִּי לַה' מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ"
'מָגִנֵּנוּ' פירושה המגן שלנו, ויש מפרשים: המלך; 'וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל' הוא שם של ה'. כלומר: את המלך המגן על ישראל נתן ה'.
בשורה אחת: המגן והמלך שלנו הם של ה'.
פסוק כ'
"אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם"
'בְחָזוֹן' פירושה במראה נבואה; 'לַחֲסִידֶיךָ' פירושה לנביאיך, כמו נתן; 'שִׁוִּיתִי עֵזֶר' פירושה נתתי עזרה; 'גִּבּוֹר' הוא דוד; 'בָחוּר' פירושה נבחר. כלומר: ה' בחר בדוד, רועה צאן מתוך העם, להושיע את ישראל.
בשורה אחת: ה' הודיע לנביאיו שבחר בדוד.
פסוק כא'
"מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו"
'בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו' פירושה משחתי אותו בשמן הקודש, בידי שמואל. כלומר: ה' מצא בדוד עבד נאמן.
בשורה אחת: ה' משח את דוד למלך.
פסוק כב'
"אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ"
'תִּכּוֹן' פירושה תהיה יציבה; 'תְאַמְּצֶנּוּ' פירושה תחזק אותו. כלומר: זרוע ה' תחזק את דוד.
בשורה אחת: יד ה' תהיה עם דוד.
כך נחתם החלק השני של פרק פט', בהבטחה לדוד — והמזמור ממשיך בחלק הבא.