פירוש תהילים פרק פ״ט — חלק ד׳ — וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ

פסוק א'

"מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי"

'מַשְׂכִּיל' פירושה שיר שנועד ללמד; 'לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי' פירושה מאת איתן, חכם ממשפחת זרח, ובדרש חז״ל: אברהם אבינו. כלומר: שיר של לימוד, ובמרכזו מלכות בית דוד.

בשורה אחת: מזמור חכמה של איתן האזרחי.

פסוק לא'

"אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן"

'בָנָיו' פירושה בניו של דוד, הצאצאים שימלכו אחריו; 'וּבְמִשְׁפָּטַי' פירושה בדינים שלי; 'יֵלֵכוּן' פירושה ילכו, בלשון מקראית עתיקה. כלומר: גם צאצאי דוד עלולים לחטוא ולעזוב את התורה.

בשורה אחת: אם בני דוד יעזבו את תורת ה'.

פסוק לב'

"אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ"

'חֻקֹּתַי' פירושה החוקים שלי, מצוות שטעמן אינו גלוי לאדם; 'יְחַלֵּלוּ' פירושה יזלזלו בהם ויפרו אותם; 'וּמִצְוֺתַי' פירושה המצוות שלי. כלומר: הרעיון נכפל להדגשה: זלזול בחוקים ובמצוות כאחד.

בשורה אחת: אם יחללו את חוקי ה' ולא ישמרו את מצוותיו.

פסוק לג'

"וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֺנָם"

'וּפָקַדְתִּי' פירושה ואעניש, אזכור את החטא; 'בְשֵׁבֶט' פירושה במקל, כמו אב שמייסר את בנו; 'פִּשְׁעָם' פירושה המרד שלהם; 'וּבִנְגָעִים' פירושה במכות ובייסורים; 'עֲוֺנָם' פירושה החטא שלהם. כלומר: העונש יבוא, אבל כמו אב שמחנך: כדי לתקן, לא כדי להשמיד.

בשורה אחת: ה' מייסר את בני דוד על חטאם, כאב את בנו.

פסוק לד'

"וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי"

'אָפִיר' פירושה אבטל ואסיר, מלשון הפרת ברית; 'מֵעִמּוֹ' פירושה מעליו, מעל דוד; 'אֲשַׁקֵּר' פירושה אהיה שקרן, אכזיב; 'בֶּאֱמוּנָתִי' פירושה בהבטחה הנאמנה שלי. כלומר: גם כשהבנים נענשים, החסד לדוד לא יוסר, וה' לא יחזור בו מהבטחתו.

בשורה אחת: חסד ה' לדוד לא יבוטל לעולם.

פסוק לה'

"לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה"

'אֲחַלֵּל' פירושה אפר ואבטל; 'וּמוֹצָא שְׂפָתַי' פירושה מה שיצא מפי, הדבר שאמרתי. כלומר: ה' שומר את בריתו ואינו משנה את מה שאמר.

בשורה אחת: ה' לא יפר את בריתו ולא ישנה את דברו.

פסוק לו'

"אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב"

'אַחַת' פירושה פעם אחת, שבועה אחת ולתמיד; 'בְקָדְשִׁי' פירושה בקדושתי, ה' נשבע בעצמו; 'אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב' הוא לשון שבועה, שפירושה: לא אכזב את דוד, לא אשקר לו. כלומר: זו שבועה שאין גבוהה ממנה, ולכן ההבטחה לא תתבטל.

בשורה אחת: ה' נשבע בקדשו שלא יכזב לדוד.

פסוק לז'

"זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי"

'זַרְעוֹ' פירושה צאצאיו; 'וְכִסְאוֹ' פירושה מלכותו; 'כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי' פירושה כמו השמש לפניי, קבוע ומאיר תמיד. כלומר: שושלת דוד תימשך לעולם, ומלכותו תעמוד כמו השמש שזורחת בכל יום.

בשורה אחת: זרע דוד לעולם, וכסאו כשמש.

פסוק לח'

"כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה"

'כְּיָרֵחַ' פירושה כמו הירח; 'יִכּוֹן' פירושה יעמוד ויתבסס; 'וְעֵד' פירושה ועד, מי שמעיד על דבר; 'בַּשַּׁחַק' פירושה בשמים; 'סֶלָה' פירושה לנצח, מילת חתימה. כלומר: כסא דוד יעמוד כמו הירח, שמתחדש בכל חודש, והירח בשמים מעיד על הברית כעד נאמן.

בשורה אחת: כסא דוד יכון כירח, עד נאמן בשמים.

כך נחתם החלק הרביעי של פרק פט', בהבטחה שכסא דוד יעמוד כמו השמש והירח — והמזמור ממשיך בחלק הבא, בשאלה כואבת: היכן ההבטחה, כשנראה שה' הרחיק את המלך שבחר בו.