מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל

דוד המלך קורא לאדם כזה "נבל" — לא בגלל חוסר חכמה רגיל, אלא בגלל קלקול פנימי: אדם שמרחיק את עצמו מה׳, משחית את דרכו, ופוגע בטוב ובצדק.

מול הקלקול הזה, דוד מזכיר שה׳ משקיף מן השמים ורואה את בני האדם.

ה׳ רואה מי מחפש אמת, מי דורש את אלוקים, ומי פוגע בעניים ובחלשים.

הפסוק החותם את הפרק הוא:

"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה׳ שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל"

זו תפילה לגאולה, לתיקון, ולשמחה של עם ישראל כאשר ה׳ ישיב את עמו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.