יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה

המציאות לפעמים נראית מאיימת. רשעים חורקים שיניים, מכינים כלי נשק, זוממים מזימות, ונראה שהכוח והעושר נמצאים אצלם. נדמה שאין סיכוי לעמוד מולם.

אבל דוד המלך מגלה לנו בחלקו השני של פרק לז' סוד עצום מתוך השמיים: "אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ".

השיר הופך לזעקת ניצחון וביטחון — כל הנשק והרוע יחזרו כבומרנג אל עושי הרע ("חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם"), בזמן שהענווים והתמימים, אלו שהלכו בדרך הישר עם המעט שיש להם, יירשו את הארץ ויתענגו על רוב שלום.

זהו שיר על התקווה הנצחית. הבטחה עמוקה שאומרת שלעולם לא ניבוש בעת צרה. מי שהולך בתמימות ומתחבר אל האור – נחלתו תישאר לעולם, גם כשכל הרשע סביב ייעלם כעשן.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.