ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים

יש רגעים שבהם נדמה שהרשע חוגג.

אנשים שמחשבים רע על משכבם, שעוזבים את דרך הטוב, שהמילים שלהם מלאות במרמה ואין בהם פחד אלוקים.

זה נראה כאילו השקר מנצח והחושך שולט.

אבל אז, דוד המלך נושא את עיניו לשמיים והכל מתהפך לשמחה עצומה.

כמו אור מסנוור שבוקע מבעד לעננים הכי שחורים, השיר מתפוצץ בהכרה מרוממת:

"ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים!"

הפחד מפנה את מקומו לחגיגה אדירה של ביטחון.

בני האדם מוצאים מחסה בצל כנפיו של הבורא, שותים מנחל העדנים ומתמלאים באור הגדול.

"כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר".

ובסוף? החושך תמיד קורס אל תוך עצמו. פועלי האוון נופלים, נדחים, ולא יכולים לקום.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.