אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל

דוד המלך מלמד אותנו שמי שמתבונן בצערו של הזולת, עוזר לו בחכמה ושומר על כבודו, זוכה בעצמו לרחמי שמים, לשמירה ולהצלה ביום צרה.

הפסוק המרכזי בחלק זה הוא:

"אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה׳"

כלומר: טוב ומבורך הוא האדם שמבין את מצבו של מי שנמצא בחולשה, ופועל כלפיו ברחמים ובחכמה.

בהמשך דוד מתאר גם מצב של חולי, כאב, בקשת רפואה, ואפילו אנשים שבאים לבקר אך בלבם אינם נקיים. מתוך כל זה עולה תפילה עמוקה: ה׳ רואה את האמת שבלב, והוא הסועד, המרפא והמושיע.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.