יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ

תהילים פרק סד' הוא תפילה על הצלה מאויבים נסתרים. דוד המלך מבקש מאלוהים מחסה מפני אנשים שזוממים נגדו בסתר, ש"לשונם חדה כחרב" ומילותיהם כחיצים. אך הפרק אינו נשאר בפחד: הוא מתהפך — אלוהים יורה בהם פתאום, והם נופלים בלשונם שלהם. בסוף, כל העולם רואה ומכיר במעשה אלוהים, והצדיק שמח ומוצא מחסה בה'.

הפרק בנוי כמהפך: תחילה התחינה ותיאור מזימות הרשעים (פסוקים ב'-ז'), אחר כך ההתערבות הפתאומית של אלוהים (פסוקים ח'-ט'), ולבסוף היראה הכללית ושמחת הצדיקים (פסוקים י'-יא'). מי שזמם בסתר — נחשף לעיני כול.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ"

אחרי כל המתח והסכנה, הצדיק אינו שמח בנפילת אויביו אלא בה' עצמו. השמחה והמחסה הולכים יחד: מי ששמח בה' גם חוסה בו, ומי שחוסה בו גם זוכה לשמוח.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.