מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים

תהילים פרק סה' חלק ב' הוא שיר של כוח, יראה ושמחת הבריאה. אם בחלק א' עמדנו על התפילה והקרבה אל אלוהים, הרי שבחלק ב' הפרק יוצא אל העולם כולו: אלוהים משקיט את שאון הימים הגועשים ואת מהומת העמים, מעורר את כל קצות הארץ ביראה, ואז פותח את ידו ומשפיע ברכה על האדמה — עד שהשדות, הגבעות והעמקים פורצים בשירה.

הפרק נע בשתי תנועות גדולות. תחילה הכוח: אותו אלוהים שמשקיט את גלי הים בכוחו, משקיט גם את "הֲמוֹן לְאֻמִּים" — את הרעש וההמולה של בני האדם וההיסטוריה. ומשם אל החסד: "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ" — אתה זוכר את הארץ ומשקה אותה, ממלא את נחל אלוהים מים, מרווה את התלמים ומברך את הצמיחה. הברכה כל כך גדולה עד שאפילו נְאוֹת המדבר נוטפות שפע, והבריאה כולה חוגרת גיל ומריעה בשירה. כך הופך פרק של כוח עליון לשיר הודיה של עולם מלא טוב.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים"

אותו כוח שמרגיע את הים הסוער הוא הכוח ששולט גם בעמים ובסערות החיים. כשהעולם רועש מסביבנו — בים, בעמים, או בתוך הלב — יש מי שמסוגל להשקיט הכול ברגע אחד. וזו נחמה גדולה: שום סערה אינה גדולה ממנו, ושום רעש אינו חזק מדי בשבילו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.