אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ

תהילים סז׳ הוא מזמור קצר של ברכה אוניברסלית. הוא פותח בבקשה הקרובה ביותר ללב — שאלוהים יחון אותנו, יברך אותנו ויאיר את פניו אלינו — ומיד מרחיב את המבט אל כל הארץ ואל כל העמים. זהו פרק שמתחיל בברכה אישית ומסתיים בחזון שבו כל אפסי ארץ מכירים באלוהים. הברכה אינה נשארת אצל המתפלל בלבד; היא הופכת לאור שמאיר אל כל העולם.

יש בו תנועה יפה מאוד: מן הברכה ("יחננו ויברכנו") אל התכלית ("לדעת בארץ דרכך"), משם אל שמחת העמים והודייתם, ולבסוף אל פוריות הארץ והיראה של כל הקצוות. המזמור כולו בנוי כמו ברכת כוהנים שהתרחבה אל העולם כולו.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ"

זוהי בקשה רכה ומלאת אמון, המהדהדת את ברכת הכוהנים — "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ". "יחננו" — שיתן לנו חן וחסד. "ויברכנו" — שישפיע עלינו טוב. "יאר פניו אתנו" — שנרגיש את קרבתו, שפניו יאירו אלינו כמו אור על פנים. אין כאן דרישה, אלא תפילה שקטה לקרבה, לחן ולברכה. דווקא משום שהיא כה אישית ופשוטה, היא נעשתה אחת הבקשות האהובות והמוכרות ביותר — לב הפרק כולו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.