יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ

פרק עא׳ הוא תפילתו של אדם שבטח בה' כל ימי חייו, ומבקש שגם בזִקנתו לא יעזבנו. חלקו הראשון של הפרק הוא הצהרת ביטחון ובקשת מחסה: "בְּךָ ה' חָסִיתִי". דוד מבקש שה' יציל אותו מיד הרשע, יהיה לו לצוּר ולמצודה, ויהדוף את רודפיו. אך מעבר לבקשה, עולה כאן קול של אמון עמוק ומושרש — ביטחון שלא התחיל היום, אלא מלווה אותו מן הבטן, מנעוריו ועד עתה. מתוך הביטחון הזה נולדת השירה: פֶּה שמתמלא תהילת ה' כל היום כולו. פרק עא׳ נחשב לתפילת הזִקנה שבתהילים — קולו של מי שכבר ראה ישועות רבות ומבקש שכשם שה' היה עמו מנעוריו, כך לא יעזבנו לעת זִקנה. חלק א׳ מניח את היסוד: אמון שנבנה לאורך חיים שלמים.

הפסוק שנושא את שם השיר, והוא לב החלק, הוא הצהרת הלל:

"יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ"

דוד מבקש שפיו יתמלא תהילת ה' לאורך כל היום. אין זו תהילה של רגע אחד, אלא הלל מתמשך שהופך לדרך חיים. הביטחון בה' אינו נשאר בלב — הוא פורץ אל הפֶּה, אל הקול, אל השירה התמידית. ההלל אינו רק תגובה לישועה שכבר באה, אלא ביטוי של אמון מתמשך: מי שבטוח בה' מהלל אותו עוד לפני שנגלית ישועתו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.