כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט

תהילים עה׳ הוא מזמור של אסף, שכולו עומד על אמת אחת גדולה: יש שופט לעולם. הוא נפתח בהודיה — "הודינו לך אלהים הודינו" — וממשיך אל הכרזה שמסדרת את כל המציאות: לא מן המזרח ולא מן המערב, לא מן הכוח ולא מן הגאווה באה הרוממות, כי אלוהים הוא השופט — זה ישפיל וזה ירים. מול הרשעים המרימים קרן בגאווה עומדת כוס ביד ה', ומול כל אלה עומד המשורר ואומר בפשטות: ואני — אגיד לעולם, אזמרה לאלוהי יעקב.

תנועת הפרק מיוחדת: מן ההודיה של רבים אל קולו של הקדוש ברוך הוא בעצמו — "כי אקח מועד" — ועד ההבטחה שקרנות הצדיק תרוממנה.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים"

זהו לב הפרק ולב הפזמון, שאליו מצטרף פסוק ההודיה: "וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". שני הפסוקים יחד אומרים את הכול: הדין בידיו — והשירה בפינו. מי שיודע שיש שופט לעולם — מזמר.

פרק זה הוא גם ציון דרך מרגש במסע הגדול של הפרויקט: עם פרק עה׳ אנו חוצים, בעזרת ה', את מחצית ספר התהילים — 75 פרקים מתוך 150 הולחנו, והלב מלא הודיה. המסע נמשך: להלחין את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.