דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה

תהילים עח׳ הוא מזמור ההיסטוריה הגדול של ספר תהילים — משכיל לאסף, השני באורכו בספר כולו. המזמור פורש את סיפור העם מיציאת מצרים ועד דוד — אבל לפני שהוא מתחיל, הוא מסביר למה מספרים: כדי שהדור הבא יידע.

חלק א׳ של השיר (פסוקים א׳-ח׳) הוא שער המזמור: שרשרת של ארבעה דורות בשמונה פסוקים — אבותינו סיפרו לנו, אנחנו לא נכחד מבניהם, הבנים ייוולדו ויקומו ויספרו לבניהם. והכול נמתח בין שתי מטרות: שישימו באלוהים כסלם — ושלא יהיו כאבותם, דור סורר ומורה.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה"

זהו גם לב הפזמון, יחד עם פסוק ו׳ — לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים. המטרה והאזהרה יושבות זו לצד זו: מספרים לילדים את תהילות ה׳ כדי שהידיעה תישמר בלב ושהרוח תהיה נאמנה.

פרק עח׳ ממשיך את רצף מזמורי אסף, והמסע נמשך בעזרת ה׳: להלחין את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.