וְהוּא רַחוּם

פרק עח' הוא המזמור ההיסטורי הגדול של ספר תהילים — שירו של אָסָף, השני באורכו בספר כולו, המספר לדור הבא את קורות עם ישראל ממצרים ועד דוד. בחלק הרביעי ירד לֶחֶם אַבִּירִים מן השמים, והשפע הסתיים בזעם. החלק החמישי שלפניכם הוא אחד הרגעים העמוקים והמרגשים בפרק כולו: מעגל שלם של חטא, עונש, חיפוש אלוהים, תשובה שנשארת בפה בלבד — ובתוך כל זה מתגלה סוד הרחמים של בורא עולם. השיר עצמו הוא בלדה רגשית בסגנון ים-תיכוני חם: הוא נפתח בשקט, בקולו של הסב המספר, הולך ונבנה צעד אחר צעד, ובלבו פזמון של רחמים שמבקש להישאר איתכם הרבה אחרי שהשיר נגמר.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ"

זהו אחד הפסוקים המוכרים והאהובים ביותר בתפילה — הפסוק שפותח את תפילת ערבית בכל ערב, והפסוק העומד בלב סדר התחנון. מעטים יודעים שמקורו כאן, בפרק עח', דווקא אחרי סיפור של דור שחטא ורימה. כאן בחר אסף לגלות לנו את הסוד הגדול: הרחמים גדולים מן החטא. חכמינו מנו בפסוק הזה ארבע לשונות של רחמים — מכפר, לא משחית, משיב אפו, ולא יעיר כל חמתו — ארבע מדרגות של סליחה, זו למעלה מזו.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול — המסע להלחין את כל ספר תהילים כולו, פרק אחר פרק, בשפה מוזיקלית אחידה, רגשית, יהודית ומרוממת — פרויקט שמבקש להנגיש את ספר התהילים לכל לב, בכל גיל.