וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי

החלק השלישי והאחרון של פרק פח', מזמור של בני קורח, הוא תפילה מתוך הבדידות: המשורר שואל למה ה' מסתיר ממנו את פניו, מתאר צרות שמקיפות אותו מכל צד, ובכל זאת בכל בוקר הוא פונה אל ה' בתפילה.

הפסוק המרכזי של החלק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ"

גם בתוך הכאב הוא פונה אל ה', ובכל בוקר התפילה שלו היא הדבר הראשון, לפני כל דבר אחר.