פירוש תהילים פרק פ״ח — חלק ג׳ — וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי

פסוק א'

"שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי"

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח — שיר שבח של צאצאי קורח, משוררים לויים במקדש; לַמְנַצֵּחַ — למי שהוביל את השירה; עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת — 'מחלת' היא כנראה שם של לחן עתיק, ויש שקראו בה רמז למחלה; 'לענות' פירושה לשיר, והיא קרובה גם למילה עינוי; מַשְׂכִּיל — שיר שנועד ללמד; לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי — הימן, משורר וחכם ממשפחת זרח. כלומר: כבר בכותרת נשמע הכאב.

בשורה אחת: מזמור של הימן, שיר של לימוד ושל כאב.

פסוק יד'

"וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ"

וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי — ואני, אליך ה', זעקתי לעזרה; 'שיוועתי' פירושה זעקתי וקראתי לישועה; וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ — ובבוקר התפילה שלי תקדים ותבוא לפניך, עוד לפני כל דבר אחר; 'תקדמך' פירושה תבוא לקראתך. כלומר: גם אחרי לילה של כאב, הדבר הראשון שהוא עושה בבוקר הוא להתפלל.

בשורה אחת: אליך ה' אני זועק, ובבוקר תפילתי מקדימה לבוא לפניך.

פסוק טו'

"לָמָה ה' תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי"

לָמָה ה' תִּזְנַח נַפְשִׁי — למה ה' תעזוב את נפשי; 'תזנח' פירושה תעזוב ותרחיק; תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי — למה תסתיר ממני את פניך; הסתרת פנים היא התחושה שה' כאילו אינו רואה ואינו שומע. כלומר: הכאב הגדול אינו הסבל עצמו, אלא התחושה שה' רחוק.

בשורה אחת: למה ה' תעזוב אותי ותסתיר ממני את פניך?

פסוק טז'

"עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה"

עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר — אני עני ומעונה, ו'גווע', כלומר הולך ומתכלה, כבר מנעוריי; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה — נשאתי את האימה שלך, את הפחדים שאתה מביא עליי; 'אמיך' פירושה האימה והפחד שלך; 'אפונה' היא מילה נדירה, ופירושה כנראה: אני נבוך ואובד עצות, אינני יודע לאן לפנות. כלומר: הסבל מלווה אותו כל חייו, מאז הנעורים.

בשורה אחת: מנעוריי אני סובל ומפחד, ואינני יודע לאן לפנות.

פסוק יז'

"עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי"

עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ — הכעס הגדול שלך עבר עליי ושטף אותי; 'חרון' הוא כעס חזק ובוער; בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי — הפחדים שלך כילו אותי; 'ביעותים' הם בהלה ופחד גדול, 'צמתותוני' פירושה השמידו אותי והשתיקו אותי. כלומר: הוא מרגיש שהכעס והפחד הכריעו אותו לגמרי.

בשורה אחת: כעסך שטף אותי, והפחדים ממך כילו אותי.

פסוק יח'

"סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד"

סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם — הצרות הקיפו אותי כמו מים, כל היום; הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד — הקיפו אותי יחד, מכל הכיוונים, כמו אדם שהמים עולים סביבו ואין לו לאן לברוח. כלומר: אין רגע של מנוחה ואין צד בטוח.

בשורה אחת: הצרות מקיפות אותי כמו מים, כל היום ומכל הצדדים.

פסוק יט'

"הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ"

הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ — הרחקת ממני את מי שאוהב אותי ואת חברי; 'רע' פירושו חבר קרוב; מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ — מכריי הם חושך: כל מי שהכרתי נעלם, ונשאר לי רק החושך; 'מיודעי' פירושה מכריי, 'מחשך' פירושה מקום חשוך. כלומר: המזמור נחתם בלי נחמה גלויה, אבל עצם הפנייה אל ה' היא כבר תפילה.

בשורה אחת: אוהבי וחבריי התרחקו, ומכריי — חושך.

כך נחתם פרק פח': בלי נחמה גלויה, אבל עם תפילה שאינה נפסקת, ובכל בוקר שוב פונה אל ה'.