פסוק א'
"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד"
"למנצח" פירושו: למוביל השירה. "בנגינות" פירושו: בנעימה או בכלי נגינה. "מזמור לדוד" פירושו: שיר קודש שאמר דוד המלך.
פסוק ב'
"בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי"
"בקראי" פירושו: כשאני קורא אליך. "ענני" פירושו: ענה לי. "בצר" פירושו: בזמן צרה ולחץ. "הרחבת לי" פירושו: נתת לי מרחב והקלה. "חנני" פירושו: רחם עלי.
פסוק ג'
"בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה"
"בני איש" הם אנשים חשובים או בעלי כוח. "עד מה" פירושו: עד מתי. "לכלימה" פירושו: לבושה. "ריק" הוא דבר חסר אמת. "כזב" הוא שקר.
פסוק ד'
"וּדְעוּ כִּי הִפְלָה ה׳ חָסִיד לוֹ ה׳ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו"
"הפלה" פירושו: הבדיל ובחר באופן מיוחד. "חסיד לו" הוא אדם נאמן לה׳. דוד אומר שה׳ שומע את מי שפונה אליו באמת.
פסוק ה'
"רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה"
"רגזו" פירושו: גם אם אתם כועסים או רועדים מבפנים. "אל תחטאו" פירושו: אל תהפכו את הכעס לעבירה. "משכבכם" הוא המיטה שלכם. "דומו" פירושו: שתקו והירגעו.
פסוק ו'
"זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה׳"
"זבחי צדק" פירושו: עבודת ה׳ שנעשית ביושר. "בטחו" פירושו: הישענו באמונה. דוד מלמד שלא מספיק לעשות מעשה חיצוני, צריך גם לבטוח בה׳.
פסוק ז'
"רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה׳"
"רבים אומרים" פירושו: הרבה אנשים שואלים. "מי יראנו טוב" פירושו: מי יראה לנו טוב וברכה. "אור פניך" פירושו: קרבת ה׳, רחמים ושמחה פנימית.
נְסָה עָלֵינוּ: הרם עלינו / האיר עלינו את אור פניך, ה׳
פסוק ח'
"נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ"
"נתתה שמחה בלבי" פירושו: ה׳ נתן לי שמחה פנימית. "דגן" הוא תבואה. "תירוש" הוא יין חדש. דוד אומר ששמחת ה׳ גדולה יותר משמחה של שפע חומרי.
פסוק ט'
"בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה ה׳ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי"
"בשלום" פירושו: בלי פחד. "אשכבה ואישן" פירושו: אוכל לשכב ולישון ברוגע. "לבדד לבטח" פירושו: גם כשאני לבד, אתה מושיב אותי בביטחון.
תהילים פרק ד' מלמד שאדם יכול להתחיל מתוך לחץ וכאב, לעצור את הכעס, לבטוח בה׳, ולסיים בשינה של שלום וביטחון.