פירוש תהילים פרק צ׳ — חלק ב׳ — לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע

פסוק א'

"תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר"

'אִישׁ הָאֱלֹהִים' הוא כינוי של כבוד למשה רבנו, הנביא שה' דיבר עמו; 'מָעוֹן' פירושה מקום מגורים ומחסה, בית שאפשר לשוב אליו; 'בְּדֹר וָדֹר' פירושה בכל הדורות, דור אחר דור. כלומר: גם כשהאדם חולף, יש לו מקום קבוע: הקרבה אל ה'.

בשורה אחת: ה' היה לנו בית ומחסה בכל הדורות.

פסוק ז'

"כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ"

'כָלִינוּ' פירושה תם כוחנו, הגענו לסוף; 'בְאַפֶּךָ' פירושה בכעס שלך; 'וּבַחֲמָתְךָ' פירושה ובחרון שלך, בזעם גדול; 'נִבְהָלְנוּ' פירושה נבהלנו, ולפי המפרשים גם: נחפזנו להסתלק מן העולם לפני זמננו. כלומר: החיים הקצרים של האדם מתקצרים עוד יותר כשהחטא מעורר את הדין.

בשורה אחת: מכעס ה' על חטאינו אנו כלים ונבהלים.

פסוק ח'

"שַׁתָּה עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ"

'שַׁתָּה' פירושה שמת, הצבת; 'עֲוֺנֹתֵינוּ' פירושה החטאים שלנו; 'לְנֶגְדֶּךָ' פירושה מולך, לפניך; 'עֲלֻמֵנוּ' פירושה הדברים הנעלמים שלנו, החטאים שנעשו בסתר, ויש מפרשים: חטאי ימי הנעורים; 'לִמְאוֹר פָּנֶיךָ' פירושה באור פניך, גלויים לגמרי לפניך. כלומר: גם מה שהאדם שכח או הסתיר גלוי לפני ה'.

בשורה אחת: חטאינו, הגלויים והנסתרים, עומדים לפני ה'.

פסוק ט'

"כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה"

'פָּנוּ' פירושה עברו וחלפו; 'בְעֶבְרָתֶךָ' פירושה בזעם שלך; 'כִּלִּינוּ' פירושה סיימנו, גמרנו; 'שָׁנֵינוּ' פירושה השנים שלנו; 'כְמוֹ הֶגֶה' פירושה כמו קול קצר או מילה שיוצאת מן הפה ונעלמת, ויש מפרשים: כמו הבל פה. כלומר: השנים עוברות מהר יותר משנדמה לנו.

בשורה אחת: ימינו חולפים, ושנותינו נגמרות כמו הגה.

פסוק י'

"יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה"

'בָהֶם' פירושה בתוכם, בסך הכול; 'בִּגְבוּרֹת' פירושה בכוח ובבריאות יתרה; 'וְרָהְבָּם' פירושה רוב גאוותם, מה שנראה בהם חזק ומרשים; 'עָמָל' פירושה יגיעה וטורח; 'וָאָוֶן' פירושה צער וריקנות; 'גָז' פירושה עבר ונגזז, כמו צמר שנגזז מן הכבש; 'חִישׁ' פירושה מהר; 'וַנָּעֻפָה' פירושה ואנחנו עפים, חולפים כמו ציפור. כלומר: גם החיים הארוכים קצרים, וגם מה שמפואר בהם מלא עמל.

בשורה אחת: שבעים שנה, ובגבורות שמונים, והכול חולף ועף.

פסוק יא'

"מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ"

'יוֹדֵעַ' פירושה מבין, יודע באמת; 'עֹז אַפֶּךָ' פירושה עוצמת הכעס שלך; 'וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ' פירושה כמידת היראה שראוי לירא ממך, כך גדול הזעם שלך. כלומר: אין אדם שמבין עד הסוף את עוצמת הדין, ולכן ראוי לירא ולשוב.

בשורה אחת: מי יכול להבין את עוצמת כעסו של ה'.

פסוק יב'

"לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה"

'לִמְנוֹת' פירושה לספור; 'כֵּן הוֹדַע' פירושה כך הודע לנו, למד אותנו; 'וְנָבִא' פירושה ונביא, נקנה לעצמנו; 'לְבַב חָכְמָה' פירושה לב חכם, לב שמבין מה באמת חשוב. כלומר: מי שיודע שימיו ספורים לומד לחיות בחכמה ולמלא כל יום בטוב.

בשורה אחת: לדעת למנות את ימינו, וכך לקנות לב חכם.

כך נחתם החלק השני של פרק צ', בתפילה לדעת למנות את ימינו — והמזמור ממשיך בחלק הבא, בבקשה שה' ישוב אלינו, ישביע אותנו בחסדו בבוקר, ונשמח בכל ימינו.