חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר

תהילים כה' הוא מזמור לדוד שמסודר לפי סדר אותיות הא-ב: כל פסוק מתחיל באות הבאה — הראשון באות א, אחריו באות ב, וכך הלאה עד סוף הא-ב. אבל מתחת לסדר היפה הזה פועם אחד הפרקים האישיים ביותר בכל הספר: נפש שמתרוממת אל ה', מבקשת ללמוד את הדרך הנכונה, כמהה לסליחה, ונשענת על אמון מלא. אין כאן אויב שצריך להביס ואין שיר ניצחון, אלא אדם שפונה פנימה ולמעלה, ומפקיד את כל חייו בידי ה'. הסדר הזה, מא' ועד ת', כמו אומר שהכול נכנס לתוך תפילה אחת. החלק הראשון נע בין ביטחון, בקשת הדרכה, זיכרון הרחמים הקדומים, ובקשה עדינה שחטאי הנעורים לא ייזכרו עוד.

הפסוק המרכזי של הפרק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה'"

דוד אינו מכחיש את עברו. הוא מביא אותו בכנות לפני ה' ומבקש דבר אחד: שייזכר דרך משקפי החסד ולא דרך הדין. זו תפילתו של כל מי שנושא חרטות ישנות ועדיין מעז לקוות. לא למחוק את העבר בהעמדת פנים, אלא לבטוח שחסדו של ה' גדול מכל כישלון. דווקא משום שהוא מכיר בחולשתו, הבקשה שלו כנה כל כך, והיא נשענת לא על הזכות שלו אלא על טוב ליבו של ה'.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.