עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ

חלק ד׳ הוא הסיום הגדול של תהילים סח׳ — מתהלוכת השבטים בירושלים וד קריאה לכל ממלכות הארץ לשיר לאלוהים. הוא עובר דרך מלכים המביאים מנחה, דרך עמים רחוקים שפונים אל אלוהים, ומתרומם אל השיא: תנו עוז לאלוהים, שגאוותו על ישראל וכוחו בשחקים — ונחתם ב"ברוך אלהים".

הפסוק המרכזי של החלק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים"

קריאה לתת כבוד וכוח לאלוהים. "גַּאֲוָתוֹ" היא תפארתו ורוממותו, השורה דווקא "על ישראל"; "וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים" — וכוחו ממלא את הרקיעים. כאן נפגשים שני קצות הפרק: הכוח שמעל השמים, והקרבה אל העם שלמטה.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.