בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

חלקו השני של פרק עב׳ הוא סיום המזמור, וגם חתימתו של הספר השני מתוך חמשת ספרי תהילים. מלכות הצדק שתוארה בחלק הראשון מגיעה כאן לשיאה: כל המלכים משתחווים למלך וכל הגויים עובדים אותו — לא מפני כוחו, אלא מפני שהוא מציל את האביון הזועק, חומל על הדל, וגואל את נפשם מעושק ומחמס. מתוך כך פורצת ברכה גדולה לה' "עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ", והמזמור נחתם בבקשה שכבוד ה' ימלא את כל הארץ — "אָמֵן וְאָמֵן". הפסוק האחרון, "כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי", חותם את הספר השני כולו. חתימה זו אינה מקרית: כל מסע התפילות של דוד — מן הזעקה שבתוך הצרה ועד ההודיה והברכה — מגיע כאן אל מנוחה, אל ההכרה שה' לבדו עושה הכול.

הפסוק שנושא את שם השיר, ובו הברכה הגדולה, הוא:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ"

ברכה לה' שהוא לבדו עושה נפלאות — אין שותף לפעולתו, וכל הטוב שבעולם בא ממנו. זהו שיאה של מלכות הצדק: ההכרה שהמלך האמיתי הוא ה' עצמו, המולך לבדו על הכול.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה', את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.