גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים

חלק ב׳ של תהילים סח׳ הוא אחד הקטעים העשירים והציוריים בספר תהילים — שיר על שפע, ניצחון ובחירה. הוא נפתח בתמונה של גשם נדיב: "גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים" — אלוהים מרעיף גשם של נדבה על נחלתו, מחזק ומשיב לתחייה ארץ עייפה. מכאן ממשיך הפרק אל דאגתו של אלוהים לעני, אל בשורת הניצחון על המלכים, ואל הבחירה המפתיעה: מכל ההרים הגדולים והגבוהים, אלוהים חומד דווקא את ההר הצנוע למשכנו.

הפסוק המרכזי של החלק, שנבחר כשם השיר, הוא:

"גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ"

זוהי תמונה של שפע ורוך. "גשם נדבות" — גשם שאינו חובה אלא נדבה, מתנה חופשית ושופעת. "תניף אלוהים" — אלוהים מרעיף אותו על "נחלתך", על העם והארץ שהם נחלתו. וכשהנחלה "נלאה", עייפה ויבשה — "אתה כוננתה", אתה החזרת לה כוח וביססת אותה מחדש. כך נפתח החלק: בטוב שיורד מלמעלה, חינם, בדיוק על מי שזקוק לו.

מן הגשם הנדיב ממשיך הפרק אל הדאגה הקטנה והאישית: "תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים" — בטובך אתה מכין מחיה ומקום לעני. אותו אלוהים שמרעיף שפע על עולם שלם, פונה גם אל היחיד החלש. הכוח הגדול והדאגה לפרט הם פנים אחת.

גם פרק זה הוא חלק מן המסע הגדול של הפרויקט: להלחין, בעזרת ה׳, את כל ספר תהילים בקו מוזיקלי מגוון, מרגש, יהודי ומרומם.